הבחירות המגדריות הראשונות

חזרתי השבוע מסבב הרצאות בחו"ל על נשים בפוליטיקה הישראלית ועל המאבק המגדרי בייצוג בחיים הציבוריים בישראל. השאלות שנשאלו הביאו אותי לספר על פורומים שונים שאני יושב בהם ומייעץ להם בתחום החקיקה המגדרית והמאבק להגברת ייצוג. למרות המגוון הרחב של הנושאים שמשכו עניין, עלתה באחת ההרצאות בעלות האופי היותר היסטורי – למה כל השמות שעולים קשורים בצד השמאלי של המפה הפוליטית?י


בכל הקשור להיסטוריה התשובה היא פשוטה – כשההרצאה שלי מדברת על דמויות של נשים מהכנסת, מדברים באופן מוחלט על השמאל כי פשוט לא היו אחרות. עד 1977 הימין המדיני יוצג בכנסת על ידי אישה אחת בלבד – תחילה אסתר רזיאל-נאור ולאחריה גאולה כהן. ב-1977 נכנסה לתקופה קצרה גם ציטה לינקר, ולאחר הבחירות היא הוחלפה על ידי שרה דורון. כהן ודורון ישבו בכנסת יותר מעשור ובמהלכו קיבלו חיזוק בדמותה של מרים גלזר-תעסה. גם לאחר המעבר לבחירות בפריימריז ובמרכז הליכוד, מ-1992 יוצג הליכוד רק על ידי לימור לבנת ונעמי בלומנטל ורק ב-1999 הגיע הליכוד לראשונה למצב שבו ישבו בו זמנית שלוש נשים (גאולה כהן כבר פרשה למפלגת התחייה כשגלזר-תעסה הגיעה).י


מערכות הבחירות בשנים האחרונות הפכו למגדריות יותר. מספר הנשים בכנסת לא יעלה השנה באופן משמעותי, אבל היום יותר מתמיד נכנסות פנים חדשות שלא היו שם בכנסת האחרונה. מרגע שהן נכנסות ומקבלות במה ציבורית ותמיכה פנים-מפלגתית, הן לא ייעלמו כל כך מהר. בצד מפלגות דתיות שאוסרות על הצבת נשים ברשימה, אחרות מבקשות להתהדר באחוז הנשים שהוצבו במקומות ראליים. אם להתחבר לשאלה שהצגתי בהתחלה, אני מאמין שהאופן שבו מתנהלת מערכת הבחירות הנוכחית מטיבה עם הנשים בימין ובשמאל, אבל לא באופן מקרי או מלא.י

 

שלוש נקודות למחשבה ולדיון:י

דווקא חוסר האחדות וריבוי המפלגות מביאים אותנו למצב שבו רוב רובן של הסיעות יהיו בעלות ייצוג נאה של נשים. אם

העבודה, התנועה ויש עתיד היו מתמודדות יחד הרי שמיכאלי, שפיר, גרמן ולביא היו מתפרשות על פני 25-20 מקומות וכל היתר מכל שלוש המפלגות היו נדחקות לאחור. הנציגה השנייה בלבד ברשימת התנועה מירב כהן (מס' 9) לא הייתה חולמת על כניסה למשכן.י


לעומת זאת, האחדות בימין מטיבה עם הנשים שם. תקנון הליכוד לא ידוע כנדיב למדי בהכנסת דם חדש למערכת (מגרעות הרשימה הארצית שמתפרשת על שתי עשיריות ללא שריונים). ליברמן ידוע באחוז הנשים הגבוה אצלו ומכפיל את מספר הנשים ברשימת הליכוד במקומות ריאלים, ואילו הבית היהודי שהיה מכניס את איילת שקד בלבד נהנה מההילה הימנית של האיחוד הלאומי ומגיע בסקרים עד כדי כניסתה של אורית סטרוק שוודאי לא הייתה מגיעה לכנסת ברשימה עצמאית (מס' 5 באיחוד הלאומי).י


לאחרונה קמות יוזמות שקוראות לנשים שלא להצביע למפלגות שלא נותנות להן ייצוג ראוי. אפשר להתווכח על הנושא הזה בכללותו, אבל אם להתייחס נקודתית לקמפיין: נשים, תתעוררנה – גם המפלגות שמציגות נשים בחזית עושות זאת רק כדי לקבל את קולכן. שימו לב: הליכוד-ישראל ביתנו מציגים נבחרת מרהיבה של 7 נשים מנוסות וכרימזטיות ב-30 מקומות ראשונים. מה אחר כך? בצורת ממקום 30 ועד 37. התנועה? יושבת ראש לתפארת מדינת ישראל ובצורת עד למקום התשיעי. העבודה? 3 הנשים הראשונות אחרי יו"ר המפלגה (מיכאלי, שפיר, בירן) הולכות להיות כל כך דומיננטיות כך שמערכת הבחירות הבאה, לכנסת ה-20, לא תאפשר לאחרות להתברג במקום גבוה. יש עתיד? מדברים שם גבוהה-גבוהה על ייצוג נשים ו-40 אחוז בכל עשירייה, אבל הפלא ופלא – 2 מתוך 4 הנציגות בעשירייה הראשונה ממקומות בסופה, וכל הארבע הבאות אחריהן מרוכזות יחד במקומות פחות ריאליים בעשירייה השנייה (16-13).י


אם כבר הגעתם לכאן - כך יראו פניה הנשיות של הכנסת ה-19 על פי הסקרים הממוצעים:י

שביט בן - אריה