גבריאלי פינת שפיר

שלוש נשים נבחרו בהיסטוריה הישראלית לכנסת בטרם החל העשור הרביעי לחייהן: ענבל גבריאלי (27), גילה גמליאל (28) וציפי חוטובלי (30). הפתיחה הזו לא מהווה ביקורת - מדובר בהישג מכובד ביותר למדינה צעירה בת 65. ביום שישי האחרון נבחרה סתיו שפיר בת ה-27 למקום התשיעי ברשימת מפלגת העבודה, מיקום שמבטיח את כניסתה כאישה הרביעית ברשימה זו



ראשית, ברכות למפלגת העבודה. שלוש הנבחרות הראשונות היו כולן נציגות הליכוד. במאמר מוסגר, זהו נתון מפתיע בהתחשב בהיסטוריה המפלגתית של תנועת החרות והליכוד שהחזיקו עד 1977 אישה אחת בין חברי הסיעה (אסתר רזיאל-נאור וגאולה כהן). כמה חודשים לפני בחירות 1977 התפטר אחד מנציגי המפלגה ונכנסה במקומו חברת הכנסת ציטה לינקר. לאחר מכן הקפיד הליכוד על הגברת הייצוג והגיעו שרה דורון, מרים גלזר-תעסה, לימור לבנת, נעמי בלומנטל ואחרות



הכרותי הקרובה עם הכנסת ונבחרותיה נמשכת מאז בחירות 2002. באותה מערכת בחירות נבחרו שתי הצעירות הראשונות - גבריאלי וגמליאל. גמליאל הגיעה כעוזרת הוראה באוניברסיטה, נציגת מפלגתה בועידת נעמת ואולי החשוב מכל - יושבת ראש התאחדות הסטודנטים, ארגון ארצי בעל תקציב עצום שמחזיק כמה חברות מסחריות תחת אחריותו. אף אחד לא פצה פה כשנבחרה. עבור גבריאלי המצב היה שונה לחלוטין. גבריאלי סיימה אז תואר ראשון במשפטים, מקצוע מכובד שבו עוד לא הספיקה לעסוק לפני שהתמודדה ונבחרה. היא הגיעה כשניסיונה התעסוקתי, איך נאמר, לא מזהיר. אם נוסיף שמן למדורה, היא נבחרה בתקופת מרכז הליכוד (גוף שמורכב מכ-3,000 איש סך הכל) והוקפצה למקום ריאלי ששמור לנשים שזו התמודדותן הראשונה כשכל התמיכה בה התמצתה במאות קולות בודדים



בלב המהומות סביב בחירתה, הייתי ממגיניה הגדולים של גבריאלי בטענה שחשוב שלדור הצעיר תהיה נציגות. תוך כדי כהונתה עסקתי בכתיבת הספר על חברות הכנסת והתוודעתי לפעילותה. מעבר לסטטיסטיקה שמראה כי הייתה חברת כנסת מצטיינת, כך גם התבטאו בשיחות איתי פקידים בכירים במשרד ראש הממשלה. למרות גילה הצעיר וחוסר הניסיון, גבריאלי הוכיחה עצמה כפרלמנטרית. למרות גילה הצעיר וחוסר הניסיון, ידעה לשמור על עקרונות ולא להתפתות למינויים עבור פירוק הסיעה והצטרפות למקימי מפלגת קדימה



ציפי חוטובלי היא סיפור אחר לחלוטין. דוקטורנטית למשפטים, עורכת דין מוסמכת, פובליציסטית בעלת עקרונות. שוב לא הורמו גבות



למרות השבחים לשלוש הנשים הללו, העשור שבו אני קרוב לכנסת הביא אותי להחלטה שלא נכון שישבו בה נבחרים כל כך צעירים. כבר ב-2006 דחיתי אני בעצמי הצעה להתברג ברשימה לכנסת. מעבר ליכולות הפוליטיות הנדרשות, ראוי ורצוי שיגיעו לשם מומחים לנושאים שונים שיוכלו לתרום לדיון מניסיונם ולא מדקלום מסמכי רקע. כך התנהלו הכנסות הראשונות, פחות או יותר עד שנות השבעים, ולא אכנס לניתוח איכות הדיונים בתקופות השונות



לענייננו. הכנסת ה-19 תראה את סתיו שפיר בין שורותיה. הרקע של שפיר בעיתונות ובאקטיביזם חברתי, לא עניינים שזכו לתשומת לב רבה או הקנו לה מעמד. במחאה החברתית של קיץ 2011 התבלטה בין מנהיגיה אבל אני לא התרשמתי במיוחד מהדרך שבה התנהלה המחאה. אתמול הופתעתי - שפיר תכהן בכנסת ותהיה הראשונה מבין חברי וחברות הכנסת בהיסטוריה שנולדו לאחר 1980 (אולי לא תהיה יחידה בכנסת הבאה, אבל עד כה לא היו). אחרי ששקעה ההבנה, נזכרתי בעניין הבא והחלטתי שראוי להתנצל בפניה 

 

לפני מספר חודשים הגבתי על עניין כלשהו בחשבון הפייסבוק של שפיר. טענתי שהפרשנות שנתנה לאותם דברים (הפרטת שירותים בגנזך המדינה) מוטעית. הערתי הערה חדה, אולי אפילו בנימה מזלזלת (לא זכור לי). לא נתתי שם תגובה מנומקת כי ויכוחים שכאלה לא משכנעים את המשוכנעים. באופן כמעט מיידי, שפיר כתבה לי הודעה פרטית וביקשה לברר עובדות. החלפנו תכתובת קצרה וכשנוכחתי שיש עם מי לדבר נתתי גם נימוק קצר בדיון הפומבי. חברי כנסת מכהנים לא היו נוהגים כך. גם שפיר, שבחשבון שלה כמעט 40 אלף חברים, תפסה אותי בהפתעה מהיחס האישי והזמינות

 

סתיו שפיר, השגת הישג אדיר. לא מדובר כאן על המיקום הגבוה ברשימה. מדובר כאן בהזרמת דם חדש למערכת הפוליטית ואם המפגש האינטרנטי שלנו מעיד על האיכויות שיהיו בלשכתך בכנסת הרי שזה דבר מבורך. מאחל לך הצלחה ומזכיר לך שיש לנו מעט מאוד נבחרי ציבור ואסור לנו להתפשר על איכותם

 

שביט בן - אריה