ברכות לראשת המועצה בגני תקווה - ליזי דלריצ'ה!

מרבית המועמדות לראש רשות הגיעו למקום השלישי ורבות מהן, רבות מדי, זכו למאות בודדות של קולות בלבד.

 

​רבות גם הצהירו בשלב זה או אחר על התמודדות ופרשו בדרך - חלקן מסיבות פוליטיות, חלקן מסיבות כלכליות. צריך לתת את הדעת על כך והרשימה ארוכה: סימה פרי (רעננה), שוש הלוי (אופקים), הדס הכהן (ראשון לציון), ורד אטיאס (יבנאל), אסתר והב (טבריה), שרונה הרשקו (הוד השרון), ריקי שי (אשקלון), אפרת מזרחי (בנימינה-גבעת עדה), הלן גלבר (אשדוד), ויוי וולפסון (גבעתיים), כנרת ארנון עמר (קרית ארבע), יעל מידן ברק (אזור), מיראדה חסון (דלית אל כרמל), שירה רודרמן (רחובות), שולמית מוסקוביץ (לוד), קלרה ריכטר (קרית ים), עליזה בלוך (בית שמש) חנה לוי אטלי (כפר תבור), יוליה שטראים (חיפה) ורלי עזרא (מעלות תרשיחא). מדוע ולמה הרשימה הזו כל כך ארוכה? אני מקווה שיש מי שירים את הכפפה ויבדוק - היכן שהסיבות לפרישה ענייניות - איך ניתן לסייע למועמדים.

הגבתי הערב אצל הפלוג של טל שניידר על הפרסום אתר משרד על הפנים וכתבתי את הדברים הבאים:

 

 

התמודדו נשים מעטות (41) ברשויות מעטות (36). עבור רובן זו הייתה התמודדות ראשונה לראשות הרשות ובחלק לא מבוטל ההתמודדות נעשתה מול ראש מועצה מכהן. צר לי לאכזב אבל, בהיעדר שיריון, התהליך הטבעי יקח עוד 2 מערכות בחירות. יהודית נאות ז"ל נהגה לרשום עצמה כמועמדת לראשות עיריית חיפה גם כשלא הייתה לה כל כוונה להגיע לתפקיד. היא ביקשה, כבר לפני שלושים שנה, ליצור לעצמה שם מוכר ועל ידי כך גם להיות מוזמנת לאסיפות בחירות וגם להתכונן חמש שנים קדימה.

 

עבור מיעוט שבמיעוט הייתה זו התמודדות חוזרת אחרי 2008. לכן, עם כל הכבוד למודעות הציבורית ולמתמודדות עצמן - היעדר נשים מראשות רשויות היא לא נתון מפתיע בבחירות האלו. אם וכאשר א-ו-ת-ן מועמדות יחזרו ויתמודדו בפעם הבאה, הסיכויים שלהן גבוהים יותר.

 

בנוגע להרכב המועצות - עצוב, אין מה לומר. כאן אני מפנה אצבע מאשימה גם למועמדות שנתנו יד ונעתרו למיקום הנמוך שלהן וגם לארגוני הנשים ששמו להם למטרה להגדיל את הייצוג וכשלו. מועד הבחירות לא הוקדם והיה ידוע חמש ואפילו עשר שנים אחורה. האם לא יכולתם לאתר מספר רב יותר של מועמדות ולהכשיר אותן? האם לא יכולתם לגייס כספים ולסייע לנשים כמו רות קוליאן ושירה ג'רג'י לממן את דמי הרישום של רשימות עצמאיות?

 

כנסים של העצמת נשים הם דבר יפה שמצטלם טוב בעיתונות אבל הם לא תורמים דבר בשטח. חקיקה לשיריון היא בעייתית ברשויות המקומיות - מה הוא בכלל מקום ריאלי בבחירות מקומיות? אף אחד לא יודע ולא יכול לצפות. סיעות של אדם אחד או שניים הם דבר שבשגרה, ואולי בכלל הגיע הזמן להעלות את אחוז החסימה כדי ליצור מצב שיאפשר באופן ודאי כניסה של נשים. לא עוד סיעות יחיד, רק שני נציגים ואז אפשר לבוא ולשריין בוודאות.

 

אני ממתין לרשימת הנבחרים הסופית. משרד הפנים אכן כשל כאן ובגדול, במיוחד אחרי שבבחירות לכנסת בתחילת השנה התוצאות זרמו באופן ישיר ובזמן אמת לאתר ועדת הבחירות.

סיכום הבחירות המוניצפליות על קצה המזלג

ליזי דלריצ'ה

שביט בן - אריה