​

בתקופה שבה פוליטיקה ודת נסובות סביב הרב עובדיה יוסף והאח נפתלי בנט, בשקט בשקט קרה כאן מהפך בקרב הנשים הדתיות. במקרה, או שלא, לשורשים של אותו מהפך כבר לפני 90 שנה יש קשר ישיר ומובהק ליו"ר יש עתיד יאיר לפיד...

​

קצת היסטוריה:



​ב-1918 כונסו שלוש אספות מכוננות במטרה לקבוע את הסדרי הבחירות לגוף לאומי ייצוגי של היישוב היהודי. דיון בעקרונות הארגון העלה חילוקי דעות עמוקים בנוגע לזכויות האישה לקחת חלק באספה המייסדת. לימים (ב-1920), אותם חילוקי דעות עמדו בבסיס ההחלטה על שינוי שמה של האספה המייסדת לאספת הנבחרים, כמעין קונצנזוס שהחלטות לגבי אספה זו לא יהוו יסוד ממשי להחלטות תקדימיות.



בחזרה לנשים. הגופים החרדים ביישוב התנגדו בתוקף למתן זכות בחירה לנשים לאותה אספה ובמועד הבחירות לאספת הנבחרים הראשונה – נסיונות הפשרה הביאו לדחיית מועד הבחירות בירושלים, ולבסוף גם במועד הבחירות המאוחר - ניתנה בידי הגברים זכות הצבעה כפולה, בשם נשותיהם.



מערכת הבחירות לאספת הנבחרים השנייה הביאה עמה תפנית בעלת משמעות רבה. בין הרשימות המתמודדות נרשמה התאחדות נשים עבריות עממיות, ארגון נשים שפעל בתל אביב וקיים מטבח עם ובית ספר מקצועי. בראש רשימת המועמדות הוצבה הרבנית לאה קוק, ממנהיגות הסתדרות נשי מזרחי בתל אביב ורעייתו של הרב שאול קוק – ציר באספת הנבחרים הראשונה מטעם מפלגת החרדים ואחיו של הרב הראשי לישראל.



גם לאספת הנבחרים הרביעית שבו ונבחרו רשימות מועמדות דתיות: רשימת "נשי מזרחי ונשי דתיות בלתי מפלגתיות" זכתה למנדט יחיד ורשימת "נשים תורה ועבודה" המזוהה עם הפועל המזרחי זכתה למנדט יחיד.



במערכת הבחירות לכנסת הראשונה, ב-1949, התאחדו המפלגות הדתיות השונות לרשימת מועמדים משותפת. ראש ישיבת פוניבז' הרב כהנמן התנה את האיחוד בשלילת התמודדותן של נשים, ובתגובה להתנייתו כינסה מנהיגת ארגון הנשים של הפועל המזרחי טובה סנהדראי קבוצת חברות בביתה והכריזה עמן על  הקמת הרשימה העצמאית "הפועלת והאישה הדתית". לרשימה חסרו מאות קולות ספורים למעבר אחוז החסימה.

​

​

מי כן הגיעו לכנסת?



עד העשור האחרון כיהנו חברות כנסת שהוגדרו כדתיות רק מטעם המפד"ל. טובה סנהדראי נבחרה מאוחר יותר לכנסת וכיהנה 15 שנים ברציפות. אחריה הגיעה שרה שטרן-קטן וכיהנה ארבע שנים, וגילה פינקלשטיין שנתקלה שוב בקשיים ובהתנגדות רבנים ולבסוף נבחרה וכיהנה שלוש שנים.

​













​

​

​

​

​שלוש הנציגות של המפד"ל פעילות בולטות בתנועת הנשים של המפלגה (תנועת אמונה), סנהדראי ושטרן-קטן כיושבות ראש התנועה ופינקלשטיין כחברת הנהלה. טובה סנהדראי הפליאה לעשות שימוש במקורות בדברי ההסבר שלה להצעות חוק ונהוג לספר שבאחד המקרים קיבלה מכתב תגובה לכנסת שממוען לכבוד "הרב טוביה סנהדראי", טעות שמעידה רבות על אופי הקשר שלה לדת.

​

בכל אותן שנים כיהנו נשים בולטות שעסקו בתחומי הדת והאישות. אמה תלמי ממפ"ם בלטה באופן מיוחד בעיסוק בנושאי דת ומדינה והרבתה לצטט מן המקורות כשנשאה דברים. עדה מימון גם כן. נשים רבות אחרות הגדירו עצמן באופן שונה ביחס למסורת אך משבצת "האישה הדתית" הייתה נחלת המפד"ל.

​

​

מה נשתנה?

​

​ב-2003, במקביל לכניסתה של גילה פינקלשטיין לכנסת נבחרה במפלגת הליכוד ד"ר לאה נס, אם לחמישה ילדים ודמות בולטת בגבעת שמואל שהיא מעוזם של דתיים-לאומיים. הבחירה בה לא עוררה כלל תשומת לב אבל סימנה תחילתו של שינוי. ב-2009 העפילה נס למעמד האישה הראשונה ברשימת הליכוד, ובהמשך הרשימה גם בוגרת בני עקיבא ציפי חוטובלי.

​

במקביל, מקרה לא שגרתי במחוזותינו. ב-2006 התמודדה במרצ צביה גרינפילד, אישה המגדירה עצמה כחרדית ומתגוררת במעוז החרדי של הר נוף (בשכנות לרב עובדיה יוסף). החרדים עצמם שוללים כל קשר בינה לבין היהדות החרדית עקב תפיסות ליברליות ומתקדמות שאפשר למצוא בקרב אורתודוקסים באמריקה (שם היא גם גרה לא מעט שנים). היא נותרה מחוץ לכנסת ונכנסה אליה ב-2008 רק כמה חודשים לפני שהתפזרה.



















​

​בחירות 2013 המשיכו במהפכה. מבלי לזכות בתשומת לב מיוחדת, נפל כאן דבר בבחירות האחרונות. המפד"ל מתהדר בחברת הכנסת שולי מועלם-רפאלי, אבל לראשונה בתולדותיו לא רק שהצליח להכניס שתי נשים לכנסת אלא גם התהדר ב"חילונית הראשונה של המפלגה", חברת הכנסת איילת שקד.

​

ברשימה המאוחדת של המפד"ל עם האיחוד הלאומי התברגה ונבחרה גם חברת הכנסת אורית סטרוק, אם ל-11 ומתושביה היהודים של חברון. אמנם לא המתנחלת הראשונה בכנסת (אסתרינה טרטמן ופאינה קירשנבאום קדמו לה), אבל דמות בולטת שהצליחה לשבור את מחסום הנשים הדתיות במחנה הימין הלאומי. נסיונות קודמים של נשים דתיות במפלגות הימין הלאומי (מרים לפיד ב-1996 ואליאונורה שיפרין בכמה מערכות בחירות) לא זכו להצלחה והיו רק סנוניות ראשונות.

​

סוף דבר

​

עם כל הכבוד לחילונית הראשונה במפד"ל ולהתברגות של נס, חוטובלי ואחרות, הפאנץ' ליין מגיע מכיוונה של מפלגת יש עתיד.

ד"ר עליזה לביא וד"ר רות קלדרון מסמנות כאן מהפך גדול. בזמן שחוטובלי ונס זיהו את עצמן כנשים דתיות-לאומיות אבל קידמו קריירות לחוד וחיים פרטיים לחוד, לביא וקלדרון מגיעות מעולם רוחני-דתי באופן המקצועי ביותר והן הנשים הדתיות הראשונות ברמ"ח איבריהן שמכהנות בכנסת. 

​

קלדרון ייסדה ועמדה בראש מדרשות ולמדה לימודים גבוהים בתלמוד. לביא אמנם מרצה למגדר ולתקשורת אבל עסקה רבות בחקר נשים ביהדות וחיברה כמה ספרים בנושא. בעבר הייתה יועצת למזכ"ל המפד"ל ושילבה פעילות ציבורית בארגון קולך של נשים דתיות והקימה בעיר מגוריה בית מדרש לנשים.



נפל כאן דבר בבחירות 2013,

והקרדיט למשפחת לפיד לא מתבטא בהרכבת הרשימה של יש עתיד -

תמי פרידמן, גרושתו של לפיד ואם בנו היא נינתה של הרבנית לאה קוק.

​איך שגלגל מסתובב לו.​