משולחן הדירקטוריון לספסלי הכנסת: יזמות ונשות עסקים מתמודדות

הבחירות לכנסת ה-19

אנשי עסקים בכירים מתקבלים בתקשורת ובציבור כמועמדים טבעיים להנהגת המדינה. קיבלתי פניה לסקור נשות עסקים ונשים בעמדות ניהול בכירות שמתמודדות בימים אלה לכנסת, משימה שהתבררה כאתגר לא פשוט

לא שיערתי לעצמי עד כמה המצב עגום. למען האמת, במבט היסטורי כפי שמשתקף בספרי על חברות הכנסת לדורותיהן, האכזבה שרשמתי בשבוע החולף לא הייתה צריכה להפתיע. נשים ספורות הגיעו עד היום מעולם העסקים אל הכנסת – חמש נשים בלבד ליתר דיוק: אשת העסקים המו"ל שושנה פרסיץ שכיהנה בעשור הראשון למדינה, ולאחר כמעט 50 שנה הגיעו אל הכנסת גם נשות העסקים נחמה רונן ופנינה רוזנבלום, סמנכ"לית בנק יהב אסתרינה טרטמן, וחברת הכנסת הנוכחית עינת וילף שהחזיקה בתפקידים בכירים בקרן הון סיכון ובחברת ייעוץ עסקי בין-לאומי

חיפשתי והשתדלתי אבל למרות הקשת הרחבה של מפלגות פוליטיות, נמצאו נשים בודדות בלבד שמבקשות לעבור מעולם העסקים ולהשפיע מספסלי הכנסת. חמש מועמדות פינו השבוע מזמנן וענו למספר שאלות על עסקים, פוליטיקה וכוח נשי

 

החמישייה מורכבת מנשים ראויות ששילבו לאורך כל השנים קריירה משגשגת עם תרומה ציבורית. מדוע אם כן הן בוחרות לוותר על השילוב המוצלח? למה לוותר על החיים הנוחים והפרטיים ולהיות לדמויות ציבוריות במשרה מלאה?  ניתן לתשובות שנתנו לדבר בעד עצמן; רק אציין נקודה אחת – בכל רשימת האנשים שציינו המתמודדות כדמויות מוערכות, לא הוזכרה ולו אישה אחת. מה זה מעיד עלינו כחברה? מה זה מעיד על המטען שאיתו מגיעות נשים שמבקשות לחולל שינוי? נותר רק לקוות שהכנסת הבאה תורכב ממספר גבוה של נבחרים ונבחרות בעלי ניסיון מקצועי ומגוון

מכאן הבמה לרשות המתמודדות

מהו לראייתך הקשר בין עולם היזמות והעסקים ממנו את מגיעה והחיים הפוליטיים? למה לחצות את הקווים?

יעל כהן-פארן: אני מגיעה מפעילות מקצועית וציבורית בארגונים אזרחיים. בפעילותי נחשפתי לחיים הפוליטים על מורכבותם, בעבודה מול הממשלה והשרים ובעבודה מול הכנסת. במסגרת פעילותי השגנו הישגים לא מעטים, בעקבות עבודה מקצועית ועבודה ציבורית-פוליטית איכותית. בסך הכל, אני מודעת לכח כמו גם למוגבלות של ההשפעה של ארגונים אזרחיים. אני חושבת שההשפעה תהיה גדולה בהרבה אם ניכנס למוקדי הכח של ישראל, ונוציא משם את האנשים שמקבלים החלטות רעות לסביבה, לחברה ולעתיד. רק אנשים שחיים את הקיימות בראשם ובליבם, שחושבים ובוחנים כל החלטה מתוך ראייה של קיימות, יוכלו לקדם את ישראל לעתיד טוב יותר

איילת נחמיאס-ורבין: כשאני בוחנת את הנעשה בפוליטיקה בעשרים השנים האחרונות מצטיירת תדמית של שיתוק בכל הנוגע להחלטות המהותיות והרות הגורל, כמו הקפאת הבנייה בשטחים. הכנסת והממשלה מקבלות אלפי החלטות ונעשתה עבודה נפלאה פיתוח תשתיות ובתחומים אחרים, אבל מדובר במגרש עם הרבה מאוד אילוצים שנדרש לנווט ביניהם. למרות אילוצי התקציב ואילוצים אחרים, אחד הדברים היפים בכנסת הוא היכולת להניע תהליכים ולטוות תמיכה רחבה מכל רחבי הקשת הפוליטית. לכן נדרשים נציגים שיודעים לעבוד עם אנשים בכירים ומסוגלים לחדד קצוות כדי להגיע להסכמות

סנדרה רג'ואן: בפעילות למען ישראל כמו בפעילות מסחרית נדרשות שתי תכונות עיקריות – היכולת לקבוע יעדים ומטרות והשמירה על ארגון וסדר, גם כחלק מבהירות המחשבה וגם כאות כבוד כלפי הצד השני. גם בעסקים וגם בחיים הציבוריים חשוב כבר בשלב גיבוש התכנית העסקית לדעת מה עומד על הפרק ועל מה אהיה מוכנה לוותר. בכל תחומי החיים נדרשת יכולת משא ומתן מתקדם, אם בהכרעה אישית בין סדרי עדיפויות ואם ביצירת דיאלוג לקבלת הסכמה רחבה. אני מאמינה במשא ומתן ישיר, ללא תנאים מוקדמים וללא מדרגים כך שהשיח יהיה ענייני,אמיתי ויביא לתוצאות טובות יותר

איילת שקד: העולם העסקי לימד אותי מקצוענות מהי, העבודה בלשכת נתניהו לימדה אותי על פוליטיקה, תקשורת והחיים בכלל. אין קשר בין עבודתי בהיי-טק לבין פוליטיקה. העבודה בכנסת וההתמודדות הם סוג של מיזם, כי הכל תלוי בי. מה שאעשה יהיה ומה שלא לא

אוולין שתיל: שנים רבות אני פועלת בעולם העסקים ובאקדמיה בו זמנית, אבל לא הרקע המקצועי שלי מפנה אותי לפוליטיקה. הרקע המקצועי יכול לספק את הכלים לעבודה בפוליטיקה, אך אמונותיי וערכיי מביאים אותי לשם. אני מאמינה בכבוד לאדם ובמחויבות המדינה לצרכיו הבסיסיים (חינוך, דיור ופרנסה), סובלנות אחד לשני וראייה של המאחד. לטעמי, ערכים אלה וערכים של דו קיום חסרים מאוד בכנסת. האמירה הערכית בכנסת היא מעטה וברת חלוף, משתנה עם סדר היום של הציבור והתקשורת. שלי יחימוביץ' מביאה רוח אחרת. מפלגת העבודה משתנה ומקבלת בברכה אנשים עם אמירה מגובשת מוסרית וחברתית איתנה. זה מביא אותי לפוליטיקה


מהם הכלים שרכשת בעיסוקיך ויסייעו לך בכהונתך בכנסת?


יעל כהן-פארן: הכלים שסיפק לי עולם החברה האזרחית הם רבים, וביניהם – כלי עבודה פוליטיים והיכרות מעמיקה עם עבודה הכנסת והממשלה, הבנה של הנעת תהליכים בציבור, ובעיקר – ללמוד מהאנשים ולשמוע, בוודאי לא רק להשמיע. יש פוליטיקאים שחושבים שהציבור לא מבין ולא קובע. ובכן, אלה (אני מקווה) לא יישארו בחיים הפוליטיים בישראל. הציבור צריך להשמיע קולו ולא רק פעם בארבע שנים. אני מאמינה בכל ליבי ב"דמוקרטיה ישירה" בה האנשים משפיעים בפועל על החלטות המועמד שהכניסו לכנסת, באופן ישיר ולא רק בהצבעה לו פעם בארבע שנים. החברה האזרחית הביאה את התפיסה של שיתוף הציבור, ויש לה את הכלים כדי להביא את זה ליישום

איילת נחמיאס-ורבין: שני העולמות סובבים סביב יכולת קבלת החלטות. הן בהצלחות והן בכשלונות, במגזר העסקי והפוליטי גם יחד, זהו תהליך רב משמעות: היכולת לקבל החלטות במהירות, היכולת להכיל מידע ולקבל עמדות שונות משלך בטרם קבלת החלטה מושכלת, ובסיכומו של הדבר – יכולת ההובלה לקבל החלטה. בשנים האחרונות יודעת הפוליטיקה הישראלית מה שנתפס בעיניי כשיתוק, מה שאסור שיתרחש בדירקטוריון ובטח ובטח שכך ברמה הלאומית. זהו שיתוק שנובע מהיעדר יכולת ניתוח, מחוסר הנעימות לשאול שאלות ולבקר תהליכים. הניסיון הכולל שאני מגיעה איתו מאפשר לי יכולת ניתוח מידע במהירות ובאחריות, גם אם יש ספקות בנוגע לצדקת ההחלטה

סנדרה רג'ואן: בתחומי העיסוק מהם אני מגיעה צברתי את הניסיון והיכולת שכרוכה בהם הדיפלומטיה ציבורית. מזה עשרים שנה, בצד קידום קשרי מסחר וכלכלה אני מתנדבת בארגונים יהודיים בברזיל, לא לשם "הסברה" שמתנהלת בנימת התנצלות אלא לצורך קידום אמיתי וענייני של ישראל כמאגר ייחודי של יכולות טכנולוגיות, מדעיות, תעשייתיות

איילת שקד: תמיד היה לי חשוב מה שאני עושה, תמיד אתגרתי את עצמי ותמיד היה חשוב לי ללכת אחרי עקרונותיי. במקביל לעבודתי הקמתי ארגון חוץ פרלמנטרי לעשיית ציונות "ישראל שלי" , הפוליטיקה הייתה המשך ישיר של הובלת התנועה

אוולין שתיל: כמדענית,כיזמת ואישה בעולם העסקים, אני מביאה ידע, כישורי חשיבה, יכולת בחינת בעיות, העמקה בהן, יסודיות בפתרונן, למידה מהעבר, היכולת לראות את הנולד ולא פחות חשובה, היכולת האישית שלי לעבוד ללא הרף. אלה יופנו לטובת הציבור. אני מיומנת בזיהוי הסיבות, הגורמים והמקור של בעיות ובזמן הטיפול בהן אינני מוסחת על ידי מקור הבעיה. כאדם הלומד ועובד כל חייו, אני משתלטת במהירות על תכנים חדשים ומעמיקה בתחומי ידע ועשייה רבים ואף רחוקים מתחום התמקצעותי. לאורך כל שנות עבודתי למדתי להאמין בכוחה של עבודת צוות ועיקרון שילוב המערכות הנוגעות לפתרון של בעיה שזוהתה
אני מודעת לכך שהכנסת היא מקום בו אנשים מתחרים אלה באלה, מקום בו החברים בעשייה של אתמול הוחלפו בחברים חדשים, והמשיכה להון, כוח וחשיפה תקשורתית לעתים חשובה יותר מטובת הציבור. רבים בציבור מביעים דעות סלחניות לתופעות שאינן נאות למשכן הכנסת וכולנו הורגלנו להביע חוסר אונים מול היותינו מוקפים בפוליטקאים חסרי יושרה וחזון. אבל מדען, לעולם יטיל ספק, יבדוק שוב, יחפש פתרונות. מדען ירצה לשנות את המציאות, וזו לדעתי עבודתו האמיתית של חבר כנסת

אילו בעיות אליהן נחשפת כיזמת ואשת עסקים תבקשי לפתור בחקיקה?

יעל כהן-פארן: 
* הגבלת ייצוא הגז הטבעי הישראלי: הגז הטבעי הוא מתנת טבע לציבור בישראל והשימוש בו יחזק את החברה והכלכלה בישראל, ישפר את איכות הסביבה ויביא להורדה מסויימת ביוקר המחיה. ייצוא נרחב של הגז ישאיר אותנו ללא מקורות אנרגיה כבר בטווח הבינוני, ויפחית את ההשפעות בטווח המיידי על המשק והכלכלה כי התעשייה לא תשקיע במעבר לגז והתחבורה לא תעבור למבוססת על תחליפי דלק מגז.
* תעריפי חשמל מדורגים: בדומה לתעריפי המים, אבקש להנהיג תעריפים דיפרנציאלים לצרכנים קטנים (משקי בית ועסקים קטנים), כך שהמחיר ליחידת צריכה יעלה בהדרגה. כך, שמי שמבזבז – ישלם יותר. תעריף חשמל מדורג יעודד התייעלות אנרגטית שהיא הכרחית למשק החשמל, בלי להעמיס עלויות גבוהות על השכבות החלשות אשר נמצאות בתחתית מדרגות הצריכה.

איילת נחמיאס-ורבין:

בראש ובראשונה אתייחס למספר סוגיות בתחום התעסוקה שנדרשות להגיע לכלל סיום
* זכויות סוציאליות לעצמאים: בעלי העסקים הקטנים מהווים את מנוע הצמיחה של המשק הישראלי. זהו פן מאוד משמעותי בכלכלה ונכון להיום לא ניתן לעצמאים מענה ראוי, במיוחד בתקופות שפל בכלכלה.
* מיגור תופעת הגילנות: רבבות אנשים , איכותיים וצעירים בגילאי ארבעים ומעלה נפלטים ממעגל העבודה ללא יכולת לחזור אליו. שילוב בין-גילי ותחלופה הם עקרונות חשובים וצריך לתת את הדעת על הפתרון הראוי. נדרשת כאן פעילות מקיפה של מתן תמריצים לעסקים ובמידה מסוימת הרחבה של הגדרות "עבודה מועדפת" שניתנת לחיילים משוחררים.
* הכרה בהוצאות מטפלת לצרכי מס: לדאבוני, מדובר בנושא שמשרד האוצר ביצע בו תמרון בלתי מתקבל על הדעת. המצב בישראל מאפשר מצב שבו חוק חינוך חינם ניתן מגיל שלוש בעוד חופשת הלידה עומדת על שבועות ספורים טעון תיקון והתייחסות. כניסת נשים למעגל התעסוקה היא בעלת השלכות חברתיות וכלכליות מהותיות.
* נושאים אחרים שארצה לקדם הם שינוי שיטת הממשל תוך בחינת העלאת אחוז החסימה ואפשרות לבחירות אזוריות באופן חלקי, וכן חיזוק עצמאותה של התקשורת והמשך קיומה.

סנדרה רג'ואן: ארצה לקדם שני דגלים מרכזיים שנובעים מהפעילות שלי
* מיסוד הדיפלומטיה הציבורית באופן שיושתת על קשרי מסחר והעברת מידע. על שיתופי פעולה חקלאיים, מדעיים ואחרים להוות חלק אינטגרלי ממערך ההסברה הלאומי כך שישראל תצטייר בעיני העולם כמדינה ריבונית וחופשית.
* שינוי מבנה השלטון המקומי: עלינו לעודד איחוד רשויות ולו ברמת התכנון ושיתוף הפעולה האזורי. במצב הנוכחי קיימות ערים מבודדות ולצידן יישובים הנאבקים על תקציבים באופן שפוגע בפיתוח התשתיות בתחומם ובהתפתחות המדינה כולה. כך גם נוצרות "ערי לינה" שמרכז הפעילות של תושביהן מתקיים ברשות אחרת, ולכך השלכות על היקף שעות הפנאי והמשפחה. בדומה לשיטות קיימות בעולם, דוגמת הקנטונים השוויצרים, ארצה לבחון אפשרויות לאיגום משאבים כך שכל אזור יספק את צרכיו.

איילת שקד: כיושבת ראש תנועת ישראל שלי עסקתי בכל הסוגיות הקריטיות שמדינת ישראל ניצבת מולם היום. ממחירי דיור ומזון ועד תקשורת מאוזנת, חינוך לערכי היהדות והסכסוך ישראלי-ערבי. לכן ברור לי שכשאהיה בכנסת אני אקדם נושאים כמו מחירי דיור ומזון, מערכת חינוך טובה יותר, חיזוק הזהות היהודית ,סוגיית המסתננים, מערכת משפט מאוזנת ורגישות לצרכים החברתיים שעולים מהשטח

אוולין שתיל: ידוע מעבודות מדעיות רבות שילדים החיים בעוני הם ילדים בסיכון התפתחותי קוגניטיבי, פיזי, בריאותי ורגשי. ארצה לפעול בחקיקה בנושא, שתגדיר את קבוצות הסיכון ותתעדף קבוצות אלה בניתוב משאבים ציבוריים, בעיקר חינוכיים. נעשתה עבודה מקיפה בתחום החקיקה הקשורה בזכויות ילדים על ידי ועדת רוטלוי אך למרות שהוועדה הגישה דו"חות מפורטים, עבודתה לא הגיעה לידי חקיקה מסודרת וניתן לפעול עוד רבות כדי לקדם את הילדים הגדלים בתנאי עוני


מהו יחסך לנושא מעמד האישה בישראל או ייצוגן של נשים במערכת הפוליטית?

יעל כהן-פארן: בעיניי, הקושי העומד בפני נשים בכניסה לפוליטיקה נובע משני גורמים – האחד הוא מקומה של האישה במשפחה כאם , והשני נובע מהאופי הגברי והכוחני של הפוליטיקה
כדי לעמוד על הקושי הראשון אני יכולה רק להביא את דוגמתי האישית – יש לי שלוש בנות, בגילאים צעירים, וקשה מאד למצוא זמן – בהתנדבות, בזמנים לא נוחים תוך ויתור על זמן משפחה– כדי לעסוק בפעילות הפוליטית - פגישות, חוגי בית, גיוס תומכים ופעילים. גם אם אישה נבחרת והפעילות מבטלת את הצורך במציאת מקור פרנסה אחר, הרי שאופי העבודה בתחום זה דורש גמישות אין-סופית שלא לומר חסרת גבולות, פעילות בשעות לא שעות וכל הימים, משהו שלא מתאים לאישה שרוצה לראות ולגדל את ילדיה הצעירים. לדעתי זהו האתגר המרכזי העומד בפני אישה שהיא אם צעירה המעוניינת להכנס לפוליטיקה
הקושי השני נובע מ"האופי הנשי", שהוא אולי קלישאה והכללה, אבל אני חושבת שיש משהו באופי הפעולה הפחות כוחני שמאפיין יותר את המין הנשי מהמין הגברי, שמרחיק נשים מהפוליטיקה (שברובה מאופיינת על ידי גברים כוחניים). התמודדות יום-יומית עם כוחנות היא מנת חלקנו גם בתחומים אחרים, אבל ללא ספק הפוליטיקה מלאה בה במיוחד. הפתרון יהיה כמובן בכך שיותר ויותר נשים ייכנסו לפוליטיקה וישנו את האופי של התנהלות הדברים. הלוואי

איילת נחמיאס-ורבין: אני עוסקת שנים רבות בקידום נשים לדירקטוריונים מתוך ראייה שנדרש ייצוג נשים בכל מקום של קבלת החלטות. כשהתחלתי את דרכי במשרד ראש הממשלה או במגזר העסקי לא שיערתי שנעבור כברת דרך כל כך משמעותית, אבל אנחנו עוד בשלב שמחייב המשך החציבה באבן ולהמשיך לשנות

סנדרה רג'ואן: מעמד האישה בישראל אמנם מקבל במה נרחבת יותר מבעבר אבל אנחנו עדים לפערי שכר קיימים ולהבדלים רבים אחרים. אני בעד קידום ומינוי אנשים על פי כישורים ולא משיקולי מגדר, אך יחד עם זאת רואה את מספר הנשים שמבקשות לחולל שינוי. בקבוצת מורשת בגין אני פועלת כחברה יחידה בין שלושים גברים. על נשים לדעת שכל עוד שלא יתאמצו בפועל ויביעו עניין בשינוי, לא יתאמצו עבורן ולא יתרחש שינוי משמעותי בלעדיהן בחזית

איילת שקד: כל חיי עבדתי בסביבה גברית הן בהיי-טק והן בפוליטיקה ותמיד הרגשתי שווה בין שווים, ללא תחושת אפליה לרעה. אין להתעלם מכך שאישה שבוחרת בפיתוח קריירה צריכה במקביל לנהל גם בית. כל אחת מגדירה אחרת מהם עבורה קריירה או משפחה וילדים; כל אחת באופן הטבעי ביותר יודעת איך ליצור את האיזון הטוב ביותר עבורה. נשים הן בעלות יכולות אנליטיות ואינטלקטואליות שחיוניות לכל חברה במשק, ומשכך אני מקווה שיותר מקומות עבודה יבינו שנשים הן בעלות יכולות של עבודה במקביל (מולטיטסקינג) ויתנו לנשים חופש וגמישות וישפטו אותן לפי התוצאות.

אוולין שתיל: לראייתי, אמהות עובדות מייצגות את המהות הנשית של ימינו - נשים הבוראות חיים חדשים וגם מבקשות להמשיך לתרום לחברה ולעצמן. חברה שתקל על אמהות עובדות ותתאים את חשיבתה ומוסדותיה לנסיבותיה של אם עובדת, תעסוק בעתיד הרבה פחות בשוויון בין המינים וביצוג האישה
מניסיוני כאם שגידלה חמישה ילדים במקביל ללימודים גבוהים ועבודות באקדמיה ובעולם העסקים, דווקא בתקופה זו של חייה פגיעותה של אישה היא הגבוהה ביותר ונראה כאילו קיימת סוג של קואליציה נגדן: חופשת הלידה קצרה מדי כדי שתוכל לחזק את את תינוקה לקראת הניתוק ממנה, שכר המטפלות גבוה מאוד ואינו נחשב כהוצאה מוכרת, רוב מקומות העבודה אינם מאורגנים לתמוך בחזרתה לעבודה של אם חדשה ומתייחסים אליה כאל עובד פחות פרודוקטיבי. אין זה פלא אם כך, שמספרן של נשים מצומצם יותר בכל תחום עשייה, לרבות בעשייה הפרלמנטרית. צבא האמהות העובדות, לכשיוקף בהערכתה ובעזרתה של החברה, ידע להתבלט ולהתקדם בכל מקום, לרבות בכנסת

שביט בן - אריה